החלטה בתיק ת"א 2116-07

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
2116-07
19.11.2012
בפני :
אורית חדד

- נגד -
:
1. גואטה מנשה
2. ורדה גואטה
3. יצחק גבאי
4. לימור גבאי

:
1. וולוב אפרים
2. אידה וולוב

החלטה

1.         לפניי בקשתם של התובעים -הם המבקשים 1 ו-2  לתקן כתב תביעתם.

המבקשים מס' 3 ו -4 הינם מי שמבוקש צירופם כתובעים בכתב התביעה המתוקן במסגרת התיקונים השונים המבוקשים.

יודגש כי בית המשפט עורר זה מכבר את ההכרח בתיקונו של כתב התביעה וזה אשר הוגש ע"י המשיבים מנגד, כך משהסתבר כי בינתיים המבקשים 1, 2 מכרו זכויותיהם בנכס נשוא התביעה למבקשים 3, 4. סוגיה זו הועלתה בכל הדיונים שנתקיימו מאז קיומו של הדיון ביום  1.6.10 (קרי - 30.1.11, 23.2.11, 14.6.12) כשביום 22.9.11 נקצב מפורשות המועד להגשת בקשה סדורה לתיקון - תוך 30 ימים.

נראה כי אין חולק עוד באשר לצורך בתיקון והמשיבים מצידם אף פעלו בהקשר זה והגישו ביום 18.3.12 כתב תביעה שכנגד מתוקן לאחר שאושרה בקשת התיקון שהגישו ביום 1.11.11, אלא שהמבקשים מצידם התמהמהו במעש מצידם הם חרף מספר החלטות שהופנו בהקשר זה, וראוי להעיר ואף להדגיש כי אין זה משום מחדלם היחיד בתיק זה.

2.         המשיבים מצידם מתנגדים כיום לבקשת התיקון הן בשל השיהוי הרב בהגשתה, (משזו הוגשה אך ביום 27.6.12), הן בשל אי קיום החלטות בית המשפט וסדרי הדין מצד המבקשים והן מפאת טיב התיקון ותוכנו משיש בזה כדי ליצור כתב תביעה חדש ואף להוסיף עילות חדשות שהתיישנו.

המבקשים, חרף טענות כבדות משקל בתגובת המשיבים, לא מצאו מקום להשיב לזו.

3.         כידוע, גישתה של ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הינה ליבראלית למדי, בפרט באין חריגה מעילת התביעה המקורית, וייעודה לאפשר גיבושן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. רשות התיקון נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ובמסגרתו ייבחן, בין השאר, השלב אליו הגיע הדיון בתיק. ראה בספרו של א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' תשיעית בעמ' 148 - 150; ר"ע 330/85 א לבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556 ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה, יורה כך בית המשפט  ויש ליתן הדעת לגורמים נוספים ובכלל זאת התנהגות הצדדים, שיהוי אם ישנו בהגשת הבקשה וכן קיומו של תום לב. גם לעיתוי הבקשה נודעת משמעות לצד בירור הסוגיה האם התרת התיקון תקשה ותסרבל הדיון, אם לאו.  (ראה רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין, 1995) 349- 355).

4.         אקדים ואציין כי התנהלותם של המבקשים בתיק זה והשניים הראשונים בהם בפרט, מעוררת תמיהה ומורת רוח היא, בלשון המעטה ובזה המקרה ניתן אף להרחיק ולומר כי יש בה משום חוסר תום לב והפגנת זלזול בהליך המשפטי המתנהל (כך באי התייצבות לדיון, איחור בהתייצבות בביקור שנערך במקום, הימנעות ולמצער - עיכוב במעש נדרש ועוד.)

די בעיון בהחלטות הרבות בתיק זה כדי להיווכח מה רבות היו הערותיו של בית המשפט בהקשר זה ומורת רוחו וזאת לצד נסיון כן וממושך ליתן למבקשים את יומם ולהביאם לעשות מעשה כנדרש.

בכלל זאת, בין השאר, ולאחרונה ממש ניתנה למבקשים לפנים משורת הדין הזדמנות להגיש כתב הגנה שכנגד מתוקן חרף החמצת המועד לעשות כן, כשמשנה חומרה למחדל זה אשר נמשך עד לקדם המשפט הנוסף והאחרון שהתקיים ביום 14.6.12 ולשווא למעשה. החלטה זו נשאה אף הוראות מפורשות להבעת רצונם של המבקשים ועדיין בתיקון כתב התביעה המקורי, כשבענין זה נקבע:

"אינני שוללת על הסף את בקשת התובעים בכל הנוגע לתיקון כתב התביעה אולם וכמבואר יתכבדו הם ויגישו בקשה סדורה תוך פירוט מדוקדק של טיב התיקון המבוקש לרבות הפנייה לסעיפים אשר נעשה בהם שינוי או אלו המצורפים בנוסח המתוקן שיצורף לבקשה.

התובעים יעשו כן תוך 7 ימים עם העתק לצד שכנגד אשר רשאי להשיב לבקשה תוך 20 ימים בעוד לתובעים ניתנת זכות תשובה תוך 7 ימים נוספים בנסיבות העניין.

ימי הפגרה ימנו."

5.         המשיבים שוטחים בבקשתם נאמנה את השתלשלות הדברים עתירת הפרטים בסוגיית תיקון כתבי הטענות ומביעים ובצדק תרעומת על כי מצאו עצמם נגררים להליך שנפתח ביוזמת המבקשים 1, 2 כנגדם הם כבר בשנת 2007 ומחמת התנהלותם של המבקשים ואי הקפדתם לעדכן מידית דבר מכירתו בשנת 2009 של הנכס, מצוי הליך זה גם כיום בשלב קדם המשפט בלבד.

            אין לי אלא להפנות לפירוט בתגובת המשיבים על מנת להמחיש האמור לעיל בדבר העדר תום לב והפגנתו של זלזול שוב ושוב מצד המבקשים.

            כבאם לא די בהשתלשלות זו, הוסיפו המבקשים וחטאו אף בבקשתם זו, עת נמנעו מצירופו של תצהיר כמתחייב ע"פ הדין ובפרט משניכרת הסתמכותם של המבקשים על נתונים עובדתיים שביסוסם בתצהיר הכרחי הינו, לרבות ועיקר בהתייחס לסעדים הנתבעים.

כך למשל, בעוד כתב התביעה המקורי נושא שני סעדים שהעיקרי בהם הינו צו עשה - "להורדת הקיר החוסם את שביל הכניסה" , הרי שבכתב המתוקן הומר סעד זה ל "הריסת החומה הבלתי חוקית שנבנתה בלא היתר ו/או הסכמה על השביל המשותף ולהחזיר את המצב לקדמותו..", כשעל זאת נוספים חמישה סעדים כספיים חדשים.

            ראוי להעיר כי ענין העדר ההסכמה והיתר כנדרש מהותיים הינם בשים לב לטענות המשיבים בכתב הגנתם, ולו בהקשר זה היה מקום לצפות כי יוגש תצהיר מפורט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>